רשת האינטרנט הביאה איתה לא מעט מושגים וביטויים היישר לחיי היומיום של כל אחד ואחת. דבר נוסף שהרשת הביאה ביתר שאת הוא איסוף נתונים ומידע מתמיד בכל אתר והבנה מעמיקה אודות השימוש של כל אדם באתרי האינטרנט השונים. מנועי החיפוש וענקיות הטכנולוגיה שואפות להיות ברירת המחדל של הגולשים ולכן רוצות להציע להם את השירות הטוב ביותר שהן יכולות להציע דרך האינטרנט ומכאן שעליהן להכיר את הגולשים היטב לצורך כך. אי אפשר שלא לשאול את השאלה המתבקשת – להיכן הולך כל המידע הזה? היכן מאוחסנים אינספור הנתונים ומי יכול להיות חשוף אליהם? בדיוק בהקשר הזה יש שיח אודות מתקפת סייבר שהמשמעות שלה היא פריצה למאגרי מידע וגניבת נתונים של אזרחים וגולשים תמימים.
מה המשמעות של זליגת נתונים?
על מנת להבין את הסיכון האמיתי של מתקפות הסייבר צריך לדבר עם מי שבקיא בתחום וסייע לחברות להתאושש ממקרים כאלה, אנשי מקצוע כמו אורי אלטר למשל. אלה יוכלו לספר על נתונים אישיים – שמות, תמונות, מספרי תעודות זהות, מספרי כרטיסי אשראי או חשבונות בנק, שייכות לקבוצות וירטואליות כאלה ואחרות – שזלגו והגיעו לידיים שליליות שעשו בהן שימוש לרעה. ברוב המקרים השימוש לרעה מתבטא בדרישות כופר לא סבירות ואם מדובר באנשים ממוצעים מן היישוב הרי שהם יכולים להגיע לקריסה כלכלית בשל תשלום כופר שכזה. במידה ומדובר בארגון או חברה שהייתה תקלה או פרצה באבטחת הנתונים שלהם, גם כאן יתכן ויהיה מדור בדרישת כופר אך היא תהיה גדולה יותר וביחד עם פיצויים או תשלומי ביטוח לנפגעים – החברה עלולה לפשוט את הרגל.
איך מונעים מתקפות סייבר?
ברגע שמתרחשת מתקפת סייבר חשוב מאד להדק את האבטחה ולנסות ככל האפשר למזער את הנזקים. מה שאפשר לעשות על מנת למנוע הוא פעולות של אבטחה מהודקת ככל האפשר וכמובן וקביעת פרוטוקולים מחמירים של שמירה על מאגרי הנתונים. חשוב מאד לדעת שגופים בכל סדר גודל לוקחים מאד ברצינות את הנושא הזה ולא מקלים בו ראש. בגופים וחברות גדולים מועסקים אנשי מקצוע שגם שירתו בצבא בתפקידי מפתח משמעותיים שקשורים באבטחת מידע ומניעת מתקפות סייבר ומשולמות להם משכורות לא נמוכות בשל הרגישות של התפקיד שלהם והמשמעות, במידה וחלילה קורה משהו בכל זאת. לא מעט חברות היי טק וסטארט אפ עוסקות בפיתוח מוצרי תוכנה כאלה ואחרים שגם המטרה שלהם היא למנוע פרצות ותקלות בחומות ההגנה של מאגרי המידע והנתונים.
האם הגולשים יכולים להישמר?
כמובן שהגולשים, למרות שהם לא בקיאים במנגנוני הגנה על אתרי אינטרנט יכולים לזהות את סימן המנעול כאשר מדובר באתר מאובטח ותמיד אפשר לשלוח הודעה או ליצור קשר טלפוני עם מי שמנהל אתר אינטרנט, בעיקר באתרים של קניות אונליין, על מנת לוודא שאפשר להזין פרטים ויש הגנה על המידע האישי. מומלץ להתנהג ולהתנהל בחשדנות ולא לסמוך על אתרים אקראיים שמגיעים לגלוש בהם בפעם הראשונה. מי שחשוב לו להבין לעומק יכול ללמוד איך לזהות אתרים שאפשר לתת בהם אמון וכך הוא יידע בעצמו מתי אפשר וכדאי לאפשר גישה למידע ומתי עדיף שלא. הוא יזהה מתי האתר מאובטח דיו ומתי עדיף לפנות דווקא לאתרים אחרים. מדובר באחריות ומחויבות אישית של כל אדם כלפי עצמו וזה חשוב מאד. בדרך זו אפשר בשיתוף פעולה בין משתמשים פרטיים לבין חברות גדולות למזער ככל האפשר את הסכנה לפריצה ולאיבוד המידע האישי.
